עצירה ועומס
המילים עצמן אף פעם לא היו הבעיה
הקושי שלי לא היה למצוא את המילים, אלא להישאר בשיחה אחרי שהתגובה מגיעה. זו אחת הסיבות שבשביל פנימי חשוב לי ליצור מקום שאפשר להישאר בו רגע גם עם מה שקשה.
המילים עצמן אף פעם לא היו הבעיה. מה שהפחיד אותי תמיד היה הרגע שאחריהן.
פיתחתי יכולת כמעט אוטומטית לנחש איך מישהו יגיב, עוד לפני שהוא בכלל פתח את הפה. הרבה פחות פיתחתי יכולת להישאר בשיחה אחרי שהתגובה כבר הגיעה.
יש לי עוד עבודה גדולה בלהבין ולקבל שלא כל חילוקי דעות הופכים לקרב, וגם אם כן, אז מה?
זאת עוד אחת מהסיבות שהתחלתי לבנות את שביל פנימי, מקום שנותן רשות פשוט להישאר רגע עם מה שקשה, בלי לרוץ ממנו הלאה.
כמה פעמים השבוע אמרתם כן, בלי בכלל לשים לב שזה היה כדי לא להגיע לעימות?
להמשך