יום גיבוש בלי תחרות ובלי משחקים

הרבה ימי גיבוש בנויים סביב אותו רעיון: מחלקים לקבוצות, נותנים משימה, מודדים תוצאה. זה עובד טוב לחלק מהצוותים. אבל יש צוותים שבהם דווקא התחרותיות היא מה שמוציא את האנשים מאזור הנוחות שלהם בכיוון הלא נכון, במקום לקרב אותם.

מה קורה כשמסירים את התחרות מהתמונה. במקום למדוד מי ניצח, יש מרחב משותף שבו כל אחד נמצא בקצב שלו. אין קבוצות ניצחון והפסד, ואין הצגה שצריך להצליח בה. זה לא הופך את היום לפחות אינטנסיבי. זה רק מזיז את המוקד מהישג משותף לחוויה משותפת.

למי זה מתאים במיוחד. לצוותים שכבר עברו הרבה ימי גיבוש קלאסיים ומרגישים שזה עוד אחד כזה. לצוותים עם אנשים מופנמים יותר שהתחרותיות בפועל מרחיקה אותם מהיום, ולא מקרבת. לצוותים שנמצאים בתקופה עמוסה במיוחד ופחות זקוקים לעוד יעד להשיג.

מה זה כן דורש מהצוות. נוכחות, לא ביצוע. זה שינוי כיוון, לא רק הורדה של רמת הקושי.